השמנת יתר

השמנת יתר

ניתן למנות שישה מצבים נפשיים הקשורים בהשמנת יתר, וניתן לקבוע שבעיית משקל אצל ילדים, קשורה לעתים קרובות דווקא בבעיות רגשיות אצל ההורים.

 רבים מאיתנו מתלבטים בשאלה מהי השמנת יתר, בעיקר כשמדובר בצאצאים הקטנים שלנו. מקובל

לקבוע שעודף של 20% מעל המשקל האידיאלי (פרט לאנשים בעלי גוף שרירי) נחשב כהשמנת יתר. כדי לחשב את המשקל האידיאלי, לוקחים בחשבון את הגיל והגובה של האדם (ישנן טבלאות המשמשות מדד למשקל הרצוי).

השמנה קלה נחשבת לעודף של 40%-20% מעל המשקל האידאלי, השמנה בינונית - מ41%-,השמנת יתר משמעותית - כשיש עודף של יותר מ100%- מהמשקל האידיאלי.

השמנת יתר נובעת מחוסר איזון בין הקלוריות שנכנסות לגוף לבין הקלוריות שנשרפות לצורך תפקודו.

הסיבה לחוסר האיזון הזה אינה ברורה. מחקרים אחרונים שמים דגש על הבסיס הנוירו-פיזיולוגי לוויסות משקל הגוף - על ההשמנה אחראים מרכזי רעב ושובע במוח, המופעלים על ידי גירויים שונים.

 הגיל והתרגיל

הרפואה הקונבנציונלית מונה לפחות שבעה גורמים שתורמים להשמנת יתר:

1. גורמים חברתיים: השמנת יתר שכיחה יותר בקרב נשים וילדים ממעמד בינוני-נמוך. גם גורמים כלכליים ושייכות אתנית ודתית קשורים להשמנת יתר. הסיבה לכך איננה ידועה, אך תרבות ומנהגי אכילה כנראה משחקים תפקיד חשוב.

2. גורמים הורמונליים ומטבוליים: בדרך כלל השינויים ההורמונליים והמטבוליים הם משניים להשמנת יתר, והם לא הגורמים לה. במצבים מסוימים שינויים הורמונליים אכן יכולים לגרום להשמנת יתר - כמו בפעילות יתר בבלוטת יותרת הכליה שמייצרת סטרואידים, הגורמים להגברת הפרשת השומנים לזרם הדם.

3. גורמים גנטיים או נטייה משפחתית: 80% מהילדים ששני הוריהם שמנים, יהיו שמנים גם הם. 40%

מהילדים שהורה אחד שלהם שמן, יסבלו גם הם מעודף משקל. רק 10% מהילדים ששני הוריהם אינם שמנים, יזדקקו לדיאטת הרזיה.

4. גורמים התפתחותיים: עם הגיל קיימת נטייה לעלייה במשקל, ושכיחות השמנת יתר מוכפלת בין הגילאים 50-20. השמנת היתר בגיל מבוגר נגרמת בגלל אגירת שומנים בתאי שומן, כאשר השמנת יתר אצל צעירים נובעת מעלייה במספר תאי השומן. קל יותר להפחית משקל שהצטבר כתוצאה משומן בתאים, קשה יותר להפחית את מספר תאי השומן.

5. פעילות גופנית: אנשים שנוהגים לשבת במשך רוב שעות היום ואינם עוסקים בפעילות גופנית, יסבלו

מעלייה במשקל - כמות המזון אינה משתנה, ואילו שריפת השומנים יורדת. לפעמים צריכת המזון אפילו עולה במצב של חוסר פעילות.

6. נזק מוחי: מדובר בתופעה נדירה שמופיעה באזור ההיפותלמוס במוח, ועלולה לגרום לעודף משקל.

7. גורמים פסיכולוגיים: רוב מקרי השמנת היתר נובעים מסיבות פסיכו-סוציאליות, הגורמות לחוסר איזון בין רמות המזון שהגוף צורך לבין אלו שהוא שורף לצורך תפקודו הבסיסי. קיים קשר ברור בין ההיבט הנפשי לבין השמנת יתר. רמת המטבוליזם הבסיסי של התאים קשורה ברמת חיוניותם: ככל שהם חיוניים יותר, כך הם מסוגלים יותר לעכל ולהטמיע את השומן שנכנס לתאים.


 משל האמבה

רמת חיוניות התאים קשורה קשר ישיר לרמת המתח הנפשי הכללי. כמובן שלמשברים נפשיים

ספציפיים יש השפעה גורפת על השינויים בהרגלי האכילה, שיכולים להגיע עד מצבים קיצוניים של בולימיה (אכילה אובססיבית של כמויות מזון גדולות בתקופת זמן קצרה), ובעקבותיה מופיע חוסר שקט נפשי, האשמה עצמית והקאות יזומות. תיתכן גם הופעת תסמונת אכילת לילה, מתאפיינת באכילת יתר בשעות הלילה והימנעות ממזון בשעות היום. אין ספק ששתי התסמונות נובעות מהפרעה בדימוי העצמי, האישי והחברתי.

לכל משבר נפשי יש כתובת באזור או באיבר מסוים בגוף. הדרך בה מקבלים ומביעים את המשבר קובעת את טיב הזרימה האנרגטית באותו אזור. הפעם נדון בשאלה איך מתח נפשי גורם להשמנת יתר.

כדי להסביר בפשטות את הקשר בין מתח נפשי להשמנת יתר, ניעזר בדוגמה מעולם הביולוגיה - ניסוי שבוצע על אמבות. אמבה, כידוע, היא בעל חיים חד-תאי, שמתקיים במים וניזון בעזרת תהליך המכונה פגוציטוזיס (בליעה) של חלקיקי מזון מהסביבה (את התהליך ניתן לראות מיקרוסקופ אופטי). אמבה הנמצאת בתנאים

נוחים מתכווצת ומתרחבת באופן קצבי ובולעת לגופה חלקיקי מזון, שעוברים תהליך הטמעה בגופה. החלקים שלא ניתנים לעיכול מופרשים החוצה.

חשיפת האמבה לסביבה עוינת כמו מים קרים, מים חמים או זרם חשמלי גורמת לאמבה להתכווץ, וכתוצאה מכך להוציא מכלל פעולה את תהליך העיכול. בעקבות זאת מצטבר המזון בתוך התא ונמצא בהמתנה עד שהתנאים הסביבתיים ישתפרו, ואז ניתן יהיה לעכל את המזון ולהפריש את מה שלא נחוץ.

תאי גוף האדם ניזונים משומנים בצורה דומה לתהליך הפגוציטוזיס באמבה. מתח נפשי גורם להתכווצות התאים ולהצטברות השומנים. כשמדובר במתחים ממושכים ובמשברים לא פתורים, הצטברות השומנים בתוכם הופכת לתופעה קבועה.


 רעב נפשי

 ניתן לאבחן שישה סוגים עיקריים של מצבים נפשיים הקשורים בהשמנת יתר. לפני שאנו מונים

אותם, כדאי להסביר שבאופן כללי תפקידם של ההורים לאבחן איזה סוג אופייני לילד שלהם, ולנסות לפתור את הבעיה הרגשית שעומדת מאחורי השמנת היתר שלו. מומלץ לא לדרוש מהילד להפחית כמויות מזון ולהיכנס

למשטר של דיאטה, לפני שמתרחש אצל ההורים השינוי הרגשי, שמשודר לילד. אם למשל סובלים ההורים מבעיה של הערכה עצמית, רצוי לפתור אותה, כי היא מוקרנת לילד.

1. פחד מביקורת ופחד נטישה של ההורים: חרדה זו פוגעת בתפקוד הפיזיולוגי של המעי הגס והריאות.

אנשים אלו מתאפיינים בחוסר פעילות נשימתית תקינה, דלקות חוזרות בדרכי הנשימה, חוסר חשק לפעילות גופנית.

בדרך כלל מדובר באנשים רגועים, בעלי צבע עור חיוור, עור דק ונטייה להזעה. שריריהם מעט מפותחים, הגוף עגלגל והשומן מצטבר באיזור המותניים, הצוואר והחזה. אצל ילדים מופיעות דלקות חוזרות בשקדים, שמצביעות על הערכה עצמית נמוכה של הילד.

המלצה: לעסוק בספורט - הליכה מהירה או התעמלות אירובית, שפותחות את מערכת הנשימה.

2. קושי לקבל או להטמיע דיעות של אחרים: אנשים אלה הם דואגים לפרטים הקטנים, חשים דאגה מתמדת לאוכל, גם ללא גירוי רעב - מכיוון שהם חווים אי שביעות רצון תמידית. הם מעדיפים מאכלים מתוקים ובעלי תוכן נוזלי גבוה. ממעטים בפעילות גופנית ביחס לכמות הקלוריות שהם צורכים. נקודת החולשה שלהם כיבה וטחול, הם משחררים גיהוקים לעתים קרובות, הצטברות השומן באיזור הבטן העליונה, חזה קדמי ומסביב לברכיים. סובלים מכאבים בפרקים במיוחד בברכיים. עור הזרועות והרגליים שלהם יבש. ילדים שסובלים מהסימפטומים שפורטו עלולים לפתח סכרת בגיל מבוגר יותר.

המלצה: להמנע משתיה בזמן הארוחות, ללעוס שוב ושוב ולהמנע מאכילת קלוריות ריקות (מזון עשיר בקלוריות ועני בחיוניות).

3. אנשים בעלי שליטה עצמית נמוכה: מדובר באנשים מתוחים, שרוצים להוכיח את עצמם כל הזמן. לעתים קרובות הם חשים מעט חום בקודקוד, הזעת יתר בכפות הידיים, קור בחלק התחתון של הגוף, כאבים בחלק התחתון של הגב המלווים בתחושת כבדות ברגליים. נשים השייכות לקבוצה זו סובלות מאי סדירות בווסת, תחושת קור והשמנה בגיל צעיר או בגיל המעבר.

נקודות החולשה הן הלב והמעי הדק. אנשים אלו נמצאים בקבוצת סיכון ללקות במחלת לב. הבטן המרכזית שמנה ורכה, מאחור יטושטש הגבול בין המותניים לישבן.

המלצה: להפחית צריכת פירות ולבצע פעילות גופנית סדירה כמו הליכה מהירה.

4. אנשים ש"נכנסים ללחץ" בגלל דברים קלי ערך: עם קבוצה זו נמנים אנשים שסובלים מחוסר שינה, כאבי

ראש וחוסר רצון לבצע דברים. הם מתעייפים בקלות, ישנוניים. ידיהם ורגליהם נפוחות, צבע עורם נוטה

לאפור. גופם נוטה לצבור נוזלים בקלות, והם נראים שמנים וכבדים. מצטננים בקלות, האף גדוש לתקופות ארוכות.

אנשים אלו עלולים לסבול מחוסר ויטמינים כתוצאה מדיאטה לא מאוזנת ואכילת ג'אנק-פוד. הם ממעטים בפעילות מינית, וסובלים מעודף שומן באזור האגן. האיברים הפגיעים אצלם הם הכליות ושלפוחית השתן, שגורמים ליתר לחץ דם או מתן שתן לעתים קרובות.

המלצה: כדי לפתור את הבעיות שגורמות לחסימה באזור האגן, מומלץ לקיים יחסי מין באופן סדיר ומשוחרר.

5. אנשים המתאפיינים בהערכה עצמית נמוכה ופחד מאהבה: אנשים אלו סובלים מהשמנת יתר באזור הכתפיים, החזה העליון והזרועות. עורם רגיש, ניקוז מערכת הלימפה לקוי, ויש להם נטייה לאלרגיות, פריחה עורית ופצעי בגרות. הם סובלים במיוחד ממזג אוויר חם ולח, ונקודות החולשה שלהם בגוף הן מערכת הלימפה ומעטפת הלב. לכן הם עלולים לסבול מפעימות לב מואצות במהלך פעילות גופנית קלה, תחושת כבדות בראש,קור בחלק התחתון של הגוף, קוצר נשימה, פחד ממקומות סגורים, לחצים בחזה, חוסר אומץ לב או התמדה.

המלצה: להגיע להזעת יתר לפחות פעם אחת ביום (על ידי שימוש בסאונה יבשה, למשל). להימנע מפעילות גופנית פתאומית.

6. אנשים העובדים בעבודות שמצריכות השקעת אנרגיה רבה: מדובר באנשים שאוכלים ושותים הרבה, וישנים בקלות. מרגע שהם מגיעים לגיל בו פוחתת הפעילות הגופנית, מתחילה השמנת יתר באיזור הבטן. רבים מהם נושאים משרות בכירות. השמנה זו אופיינית לגברים, שלמרות הדיאטה אינם מצליחים להפחית ממשקלם. הם  צריכים לעמוד במצבי לחץ אינטנסיבייים מהרגיל וסובלים בקלות מלחץ בעיניים.

 המלצה: להפחית אכילת בשר ומוצרי חלב ולבצע פעילות גופנית סדירה כדי לרדת במשקל.

לסיכום: הסוגים השונים של השמנת יתר קשורים במאפיינים פסיכולוגיים ספציפיים, הנוגעים באיברים ספציפיים. המצב הנפשי נוצר בעקבות משבר שלא עובד בעבר וגרם לחסימה אנרגטית שפוגעת באיבר התואם.

שיוך שלנו ושל ילדינו לאפיון השמנת היתר המתוארת לעיל, יאפשר אבחון ההיבט הנפשי, איתור המשבר הספציפי, עיבודו ושחרורו. כך נחדש את זרימת אנרגיית החיים לאיברים, ותהליך הירידה במשקל יהיה הרבה יותר קל. עיבוד נכון של המשברים הנפשיים ימנע התפתחות השמנת יתר בעתיד. עבודה זו יכולה להתבצע על ידי הגברת המודעות העצמית של ההורים או בעזרת תמיכה פסיכולוגית מקצועית.